החלטה בתיק בב"נ 9457-11-11

בפני בקשת המבקש לביטול ו/או עיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי, בקשה שהוגשה על ידי שדה עמוס (להלן: "המבקש") כנגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה (להלן: "המשיבה").

בקשה זו עניינה צו הריסה מינהלי מספר 40/11 שהוצא ביום 10.10.11 ע"י יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה, להריסת מבנה שהוקם בקומת הגג של הבניין בצד הדרומי, קרי להריסת תוספת בניה מקירות בלוקים בשטח של 16 מ"ר ובגובה של 3 מ', עדיין ללא גג בניה שנבנתה ללא היתר בניה בגוש 8266 חלקה 11 (להלן "הבניה") צו ההריסה המינהלי "הצו" "הנכס" בהתאמה).

הצו הוצא על סמך תצהירו של מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה ודים טיברובסקי (להלן "המהנדס") אשר ביקר בנכס ביום 5.10.11 והצהיר כי באותו מועד בו ביקר בנכס נשוא הצו לא נסתיימה הבניה והמבנה טרם אוכלס (העתק צו ההריסה המינהלי  ותצהיר המהנדס צורפו כנספח ב' 1 לתגובת המשיבה, וכך גם  צורף כנספח ג' 2 לתגובת המשיבה העתק דו"ח ביקורת המהנדס).

מודגש בזאת כי הבניה נשוא צו ההריסה המינהלי בוצעה בבניין לגביו ננקטו הליכים מינהליים לניתוק תשתיות הליכים אשר אושרו בתיק ערר מספר 259/11.

ביום 6.11.11 הגיש המבקש בקשה לביטול צו ההריסה המינהלי ו/או עיכובו.

בנימוקיו לביטול ו/או לעכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי ציין המבקש הדברים הבאים:

"לאחר שנציגים מהעירה ביקרו בנכס ודרשו ממני לתקן את הנזילות הקיימות שנגרמו כתוצאה מפריצה שהייתה לי במקום לאחר שגנבו את הגג שהיה עשוי מברזל (כנראה גנבי מתכות), הוספתי תוספת על הבלוקים שהיו קיימים (בגובה 1.80 מ') והשלמתי ל- 3 מ' וזאת על מנת שאוכל לבנות גג מוקצף בידודית ולא גג מברזל. מיד לאחר שראיתי את הצו נשוא בקשה זו, פניתי לאדריכל יוסף עובד לצורך הכנת בקשה להיתר בגין הבניה נשוא הצו. לאדריכל נדרשת שהות נוספת על מנת לבדוק את התיק במחלקת ההנדסה ולהתחיל להכין את התוכניות לצורך קבלת היתר. ביצוע צו ההריסה באופן מיידי ייצור מצב בלתי הפיך שאינו בר תיקון בעוד שעיכוב ביצוע צו ההריסה המבוקש ייתן למבקש ולאדריכל מטעמו לפעול נמרצות לקבלת ההיתר לבניה נשוא צו ההריסה המינהלי".

המשיבה עתרה לדחיית בקשת המבקש בציינה שצו ההריסה המינהלי הוצא וניתן כדין לגבי הבניה שנבנתה במקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי ללא היתר כדין. הוסיפה וטענה המשיבה כי צו ההריסה המינהלי ניתן כדין ואין כל פגם בחוקיותו וביצועו דרוש היה לשם מניעת עובדה מוגמרת. אין עילה לביטול צו ההריסה המינהלי אשר ניתן כדין תוך מילוי דרישות החוק למניעת עובדות מוגמרות, צו שלא נפל כל פגם בהוצאתו ולא מתקיים אף תנאי מהתנאים הקבועים בסעיף 238 (ח) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 לביטולו ומשכך הדבר, טענה המשיבה, אין מקום לביטול צו ההריסה המינהלי ו/או עיכובו שכן הוצא כדין והינו תקף ומחייב.

עיינתי בבקשה ובאמור בה, בתגובת המשיבה לבקשה ובאמור בה, שמעתי טיעוני הצדדים וסיכומיהם.

נפסק לא אחת כי העילות לביטולו של צו הריסה מינהלי הינן מצומצמות וצרות בהיקפן.

אין אלא להפנות לעניין זה לדברים שנאמרו בע.פ. (מחוזי י-ם) נהיל ג'ומעה נ' יור' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים היפים לענייננו וזו לשונם:

"העילות לביטולו של צו הריסה מינהלי הנן מצומצמות וצרות בהיקפן. סעיף 238א (ח) לחוק, מתייחס לשתי עילות ביטול: האחת - אם הבנייה "בוצעה כדין" והשניה - אם הוכח ש"ביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת"... בנוסף לשתי העילות האמורות, לבית המשפט סמכות ביקורת והתערבות בצו הריסה מינהלי, אם נפל בו פגם שעניינו היעדרו של יסוד מהיסודות החוקיים שיש בהם כדי להקנות לו תוקף (רע"פ 47/92 אבו טיר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, פ"ד מו (1) 699; ורע"פ 5635/93 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב - יפו נ' עורקבי, פ"ד מח (2) 397 ,404). כן מורה ההלכה הפסוקה כי בית המשפט מוסמך לבטל צו הריסה מינהלי אם נפלו בו "פגמים חמורים" שיש בהם כדי להביא להצהרה על בטלות הצו מעיקרו (עע"מ 3518/02 חג'בי נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, פ"ד נז (1) 196). עוד הודגש בפסיקה כי על רקע תכליתו של סעיף 238 א' לחוק, עילות הביקורת השיפוטית מצומצמות, ואף "יש להיזהר שלא לשים את הסמכות להוציא צו הריסה מינהלי בסד, באופן שישבית את האפשרות להילחם בבניה הבלתי חוקית" (רע"] 6034/99 כהן נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, פ"ד נד (1) 438, 447). נקודת המוצא בבקשה לביטול צו הריסה מינהלי הנה, כי הצו ניתן כדין וזאת על רקע חזקת תקינות המעשה המינהלי. על כן, על העותר כנגד הצו רובץ הנטל להוכיח כי קמה עילה לביטולו (ראו: רע"פ 1088/86 סברי מחמוד נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הגליל המזרחי, פ"ד מד (2) 417; והשוו: רע"פ 6904/01 מוזס נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 30.12.01)".

כך גם ראה ע"פ (מחוזי ב"ש) 7259/06 אבו גודה איברהים נ' וועדה מחוזית דרום (פורסם בנבו, ע"פ (י-ם) 30433/06 אלעזר קרבסי נ' יו"ר הוועדה המקומית ירושלים (פורסם בנבו).

ברע"פ 5086/97 בן חור ואח' נ' עיריית תל אביב יפו ואח', פ"ד נא' (4) 625 נאמר:

"עדיין הסמכות של יושב ראש הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה להוציא צו הריסה מינהלי לפי סעיף 238א(א) נותרה רחבה, ומסגרת העילות שבידי בית המשפט לבטל צו כזה לפי סעיף 238א(ח) או להתלותו נותרה צרה. אך זוהי מצוות המחוקק, שראה צורך לתקן את חוק התכנון והבניה, בחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 12) תשמ"א - 1980, ולהוסיף את האמצעי של צו הריסה מינהלי שהוא, ללא ספק, אמצעי דרסטי. המחוקק ראה צורך באמצעי זה כדי להתמודד ביעילות עם רעה חולה שפקדה את המדינה, היא התופעה של בנייה בלתי חוקית".

מודגש תחילה את שנקבע לא אחת בפסיקה כי על המבקש רובץ הנטל להוכיח כי קמה עילה לביטולו של צו ההריסה המינהלי.

על הוצאת צו ההריסה חלה חזקת התקינות, וטענות כלליות ובלתי ממוקדות בהעדר ראיות מוצקות להוכחתן, אינן סותרות חזקה זו. ברע"פ 1088/86 מחמוד נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הגלילי המזרחי, פ"ד מד (2) 417, 419 נאמר לענין זה:

"הצו שמדובר בו קרוי בחוק "צו הריסה מינהלי" ... כפי ששמו מעיד עליו, אין הוא מהווה אקט עונשי אלא אקט מינהלי.. מאחר שכך - פועלת כאן חזקת התקינות, דהיינו חזקה שכל פעולה מינהלית נעשתה כדין. זוהי כמובן הנחה הניתנת לסתירות(EBUTTABLE PRESUMPTION) אך על מי שמבקש לסתור מוטל הנטל לטעון ולהוכיח, כי במקרה הנדון החזקה נסתרת על ידי עובדות. לא נטענה הטענה או נטענה ולא הוכחה - נשארת חזקת התקינות בעינה".

בעניננו אין ולא מתקיים אף תנאי מהתנאים הקבועים בסעיף 238 א (ח) לחוק ואין כל עילה לביטול צו ההריסה המינהלי שהוצא כדין לבניה נשוא הצו. המשיבה עמדה בכל התנאים הנדרשים להוצאת צו ההריסה המינהלי כפי שעולה ברורות מתצהיר המהנדס, דו"ח ביקורת המהנדס תמונות שצילם ומעדותו המקצועית הרצינית והאחראית בביהמ"ש שלא נסתרה בראיה ממשית כלשהי על ידי המבקש.